(מתאים לנגנים וגם לאנשים שמעוניינים להרחיב את הידע)

המוזיקה עם השנים התפתחה, וככל שהמידע היה נגיש יותר בין מדינה למדינה, התרחבו הדעות וידיעות, וכך נוצר מגוון רחב של סגנונות, ז'אנרים, ועולם מופלא שהתפתח ומתפתח עם השנים.

ובכך גם נצרך המושג "תאוריה". אני מגדיר את התאוריה המוזיקלית כ"שפה מוזיקלית". שפה משותפת לכל המוזיקאים. בנוסף כאשר מורידים את הפרקטיקה לכתב, אפשר ללמד וללמוד בצורה הנכונה ביותר.

אז נתחיל..
החלק הראשון- מבנה המוזיקה:

המוזיקה מחולקת ל4 יסודות: קצב, מלודיה, הרמוניה, ושירה.

קצב- זהו תפקידו של הכלי הקשה לתת את המקצב מאחור, אבל לא תמיד. קצב הוא מונה זמן, ולכן גם נגנים שמנגנים תוים, לומדים קצב. למשל יש תו שנמשך חצי שניה, ויש תו שנמשך שניה. ולכן גם במוזיקה קלאסית שמנגנים רק עם פסנתר יש קצב. אילולא הקצב, הפסנתרן היה מנגן מהר לרגע, וברגע השני מאט את הקצב.. אף אחד לא היה נהנה. למושג הזה קוראים ביפיאמ.

מלודיה- מלודיה היא נגינה על תוים בודדים. איתם מנגנים את המנגינה הרצויה.

הרמוניה- היא נגינה של כמה מלודיות בו זמנית, זה יוצר הרמוניה שלימה שמתאימה לרקע וללווי.

שירה- זאת השירה של הזמר, זהו הביטוי המילולי של השיר.

נתחיל הלימוד המלודיות, הם המרכיב העיקרי של ההרמוניות, ומשם נמשיך להרמוניות, ואז לקצב. (שירה לא נלמד כאן )

חלק שני- מלודיה.

המלודיה כפי שאמרנו כבר, אלו התוים הבודדים שמנוגנים.
שמות התוים המוכרים לנו אלו – דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי. אך לא כך הדבר. במוזיקה ישנם 12 תוים ולא כפי שידענו עד היום. (הסיבה לטעות היא קצת היסטוריה והתפתחות התוים עם השנים, לכן זה פחות מתאים לכאן)

אז מה אלו שמות התוים שאנחנו לא מכירים? בשביל לענות אני צריך להכיר לכם 2 מושגים חדשים.

דיאז- # – פירושו חצי טון למעלה.
במול- 6- פירושו חצי טון למטה.

בעצם כל המלודיה שלנו מחולקת ל12 תוים שהמרווח בניהם הוא חצי טון. לכן התו הנעלם בין כל 2 תוים הוא התו הדיאזי של קודמו או הבמולי של מקדימו (קחו 2 כמה שניות של מחשבה, נתתי פה מושג גבוה..) בפירוש מלולי פשוט, התו שנמצא בין דו לרה הוא התו הדיאזי של דו והבמולי של רה.

שימו לב: המרווח בין מי לפה הוא חצי, וגם בין סי לדו הוא חצי. ולכן אין להם במול ודיאז.

עכשיו נרשום את התוים החדשים.. (נעים להכיר):  (אני ארשום רק דיאזים כדי לחסוך את הבלבול)

1    2       3    4     5     6    7      8      9      10    11     12  
דו, דו#, רה, רה#, מי, פה, פה#, סול, סול#, לה,  לה#,  סי.

שימו לב- שיש 12 תוים, ואמרנו שבין כל תו לתו יש חצי טון מרווח, זאת אומרת שיש סה"כ 6 טונים או בשפה המוזיקלית, אוקטבה. תזכרו את זה. נשתמש בזה בהמשך..

אם כן, אז נשאל- מה הם כל תוים האלה בגיטרה, באורגן.. למה יש כלכך הרבה תוים ואמרנו שיש רק 12 תוים? אני יסביר, אבל כאן אני צריך גם את הכשרון המוזיקלי שלכם להבין.

התוים הם מעגל סגור, שחוזרים שוב ושוב על אותם תוים ובכך נוצר ההגבלה של 12 תוים ולא אין סוף תוים.
כך בעצם הבינו שיש רק 12 תוים ולא 1000. אם התחלתם בדו ואמרתם את כל שמות התוים, תצטרכו שוב לחזור מחדש לדו, אם כך מה השוני בין הדו הראשון, לדו השני? זה אותו דו, רק באוקטבה מעל.

בואו נעשה ניסוי קטן ביחד, שקצת יתן אור בנושא…

אחרי שהכרנו את שמות התוים נגיע לחלק העיקרי במלודיה.. "הסולמות".

חלק שלישי- סולמות:
עם התפתחות המוזיקה גילה הפילוסוף המתמטי פיתגורס (כן כן פיתגורס המוכר לכולנו) שכל שיר בעצם משתמש רק ב7 תוים מסויימים מתוך כל ה12. והמעניין ביותר שהוא גילה, שהקשר היחיד המשותף בין קבוצה של שירים הוא הקפיצות בין המרווחים בזה כן יש דמיון.
ומכאן הוא יצא למסע של להבין במה מדובר. והגיע למבנה הסולמות. בתחילה היה סולם יחיד עד שהבינו שזה לא עובד כלכך טוב, ושיפרו את תובנותיו של פיתגורס.

הסולם- הוא המיצג של המרווחים בין התוים של הסולם הרצוי. כלומר אם יש 12 תוים שהמרווח בניהם חצי טון, כדי לדעת איזה 7 תוים מנגנים בשיר מסויים, משתמשים בקפיצות שהסולם מכתיב לנו.
תחילה צריך למצוא את התו בסיס, תו בסיס זה התו שמתחיל את הסולם ומסתיים בו. המתו בסיס עד אותו תו באוקטבה מעל יש 6 טונים (12 חצאים) וכדי לדעת איזה תוים מתוך ה12 תוים צריך לנגן, פשוט מדלגים במרווחים.

כיום יש 2 סולמות עיקריים, השאר לרוב מבוססים עליהם:

מינור- טון, חצי, טון, טון, חצי, טון, טון.
מז'ור- טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי.

אם תשבו לחשב כמה טונים יצא, יצא לכם 6 טונים או בשפה המוזיקלית אוקטבה.

אם התחלנו בתו "לה" נצמיד לו את הסולם הרצוי ונסיים ה"לה" וזה יהיה כל התוים בסולם.לדוגמא: לה מינור, או לה מז'ור. כך שלכל תו מה12 תוים יש סולם מינור או מזור.

נתן 2 דומאות של מינור ומז'ור (הצבועים בכחול אלו התוים שבסולם)
נתן לדוגמא את לה מינור ודו מז'ור.

דו מז'ור- דו, דו#, רה, רה#, מי, פה, פה#, סול, סול#, לה,  לה#,  סי.
לה מינור- דו, דו#, רה, רה#, מי, פה, פה#, סול, סול#, לה,  לה#,  סי.

כן.. חדי העין שמו לב שלה מינור ודו מזור הם אותם תוים, משם נבעה הטעות שיש רק סולם אחד. אבל בסוף הגיעו למסקנה שיש 2 סוגי סולמות, ולכל סולם מינור יש סולם מז'ור שחופף לו. אבל רק חופף לו..

עד כאן מה למדנו..
1. יש 12 תוים במרווח של חצי בין כל אחד ואחד. אין יותר תוים, אלה אלו אותם תוים שחוזרים על עצמם.
2.  12 חצאים זה 6 טונים- אוקטבה. כל שיר מנוגן על 7 תוים באוקטבה. אפשר לנגן אותו בכמה אוקטבות אבל בהכרח גם באותם תוים.
כדי לדעת איך לנגן שיר מסויים, צריך לדעת מה הצליל בסיס ומה הסוג סולם שלו.

חלק 4- הרמוניה

ההרמוניה- ריבוי קולות, כשמה כן היא, היא החלק שמלווה את המלודיה. היא הרקע מאחורה שממלא ומשלים את המנגינה.
ההרמוניה במוזיקה מתבצעת ב2 צורות. 1. בצורה האנדלוסית, כמות גדולה של נגנים שמנגנים מלודיות שונות וכך נוצרת ההרמוניה. 2 אקורד- ניגון של 3 תוים לפחות בו זמנית.

אנחנו נדבר על האקורד.
האקורד בנוי מ 3 יסודות, צליל בסיס, קול ב' וקוונטה חמישית…סינית! עכשיו אני יסביר..
למדנו שכל סולם בנוי מ7 תוים. האקורד בנוי מ3 תוים , הראשון השלישי והחמישי. שהם כמו שאמרנו, תו בסיס,קול ב' וקוואנטה גדולה.

לדוגמא כדי לבנות אקורד בסולמות שלמדנו למעלה, נשתמש בתוים: (המסומנים בקו תחתון)

דו מז'ור- דו, דו#, רה, רה#, מי, פה, פה#, סול, סול#, לה,  לה#,  סי.
לה מינור- דו, דו#, רה, רה#, מי, פה, פה#, סול, סול#, לה,  לה#,  סי.

  מכאן אנחנו לומדים שלכל תו מתוך ה12 התוים יש 2 סולמות (בסיסיים) והיות ויש לכל תו 2 סולמות, אז יש לכל תו יש 2 אקורדים. מינור ומז'ור.  האקורדים מסומנים באותיות לטניות כך:

 A    B    C    D    E     F    G
סול  פה   מי   רה   דו   סי   לה

האקורד המינור מסומן עם האות M, ואילו האקורד במז'ורי ללא סימון. ככה מבחינים בין אקורד מינור למז'ור.

לדוגמא: לה מינור – AM, דו מז'ור -C

אחרי שגילנו שיש לכל סולם 7 תוים נשאר לנו להבין איזה אקורדים שייכים לסולם.
האקורדים ששייכים לסולם הם אותם תוים שבסולם. זה אומר שלכל סולם יש 7 תוים ו7 אקורדים. כי לכל תו בסולם יש אקורד..

השאלה עכשיו היא איזה אקורד. מינור או מזור?

התשובה קצת מורכבת וקשה, אבל היא תשובה לוגית מובנת, לכן שווה להתעמק ולהבין ממש. זה יסוד חשוב בתאוריה המוזיקלית.

נזכיר שאמרנו "שכל שיר מנוגן בדיוק על 7 תוים" ולכן, אם יש אקורדים בשיר וכל אקורד בה עם התוים שמנוגנים בו, אז כל התוים שבאקורד חייבים להיות נוכחים בסולם. זה אומר שאם בסולם דו מזור (הסולם שלמדנו) יש 7 תוים ואני רוצה ללמוד איזה אקורד אני צריך לעשות ב"תו" השני "רה" אני צריך איזה תוים יש באקורד המינורים והמז'ורי שלו ולראות איזה מבניהם התוים שלהם הם אותם תוים כמו בסולם דו מז'ור.

עכשיו בואו נעשה קצת מתמטיקה כדי להקל עליכם:

תו ראשון: התו הראשון במינור הוא אותו תו כמו במז'ור (קחו שניה להבין)

תו השלישי: במינור הוא טון וחצי אחרי התו בסיס, סמזור 2 טונים אחרי התו בסיס.

תו חמישי: במינור ובמז'ור הוא 3.5 טונים מהתו בסיס.

זה אומר, שה"תו" הראשון והחמישי ממלא קיימים בסולם, ולכן צריך לבדוק רק אם התו השלישי הוא נכון במינור או מזור.

מקווה שהבנתם.. תמיד אפשר לשלוח לנו שאלות במייל, אבל.. ממליץ מאוד לקרוא כמה פעמים ולהבין. קצת קשה, אבל מומלץ מאוד!!

נ.ב- אני יגלה לכם משהו קטן , במינור אין את האקורד השני , כי התו החמישי לא נמצא בסולם. ובסולם מז'ור התו השביעי אין לו אקורד בדיוק מאותה סיבה. שאר התוים יש להם את התו הראשון והחמישי בסולם, ולכן יש להם אקורד, רק צריך לדעת איזה אקורד.. מינור או מז'ור.

למסקנה- לכל סולם יש 7 תוים שהם 7 אקורדים. אבל אקורד אחד אמרנו שהוא לא תקין, ולכן בכל סולם יש רק 6 אקורדים שמנוגנים.

חלק 5- הקצב:

הגדרת הקצב- הקצב הוא התבנית זמן של בנגינה. זאת אומרת הוא מגדיר לנו את מהירות הנגינה, ושומר על נגינה אחידה באותו קו זמן.

נכיר את המושג פעימה או

חלק 6- המנעד:

המנעד הזה מתאר את התחום השלם של תדרי הקול שהאדם יכול לייצר, מהצלילים הנמוכים ביותר עד הצלילים הגבוהים ביותר.
המנעד המקסימלי של בני אדם בקול משתנה ומשפיע עליו מספר גורמים, כולל גיל, מין, תרבות, והכשרה מוזיקלית.
הממוצע הוא כ2-3 אוקטבות. יכולות וירטואוזיות מעידות שע"י אימון קולי וטכניקות מיוחדות אפשר להגיע ליותר.
ולכן כל זמר צריך למצוא את המנעד שלו בקול. מה הנמוך ביותר שלו שנשמע טוב עד הגבוה ביותר שהוא יכול ונשמע טוב. ובכך להחליט איזה סולם לשיר.

.